או… עכשיו זה יותר ברור מקודם זה היה גדול ופרוש אבל עדיין, כמו שאמרתי בתגובה לפני שמחקת אותה חח ממש מדהים התוכן, אתה ממש כישרוני. ושוב, איך עשית את הכתב הזה??
על רגל אחת, כי חסר לי הרבה מידע שהייתי מקבלת לו זה היה ממש לפני ולפי הכללים.
מחשבות רצות, קצב דיבור שלא מדביק את קצב המחשבות לפעמים, ואז המילים "רצות אחת על השניה", ולפעמים בסוף פסקה אתה צריך להיזכר מה רצית לומר. הרעיון "בורח לך. מחשבה יצירתית מאוד ולא שיגרתית (אומנותית אנחנו כבר יודעים), עד כדי "לופים" במחשבה (מה שמעצבן אותך עד מאוד).
מערכת טובה עם ההורים. מאוזנת מאוד. חינכו אותך "שפוי" מאוד, מצד אחד למשפחתיות, ומהצד השני לא חונקים אותך. הם נמצאים שם כשאתה צריך. הציפיות שלהם ממך גבוהות, אבל ריאליות.
רצון אדיר בקשר זוגי ויכולת נתינה גדולה עבורו. יחד עם זאת, אתה יודע את ערכך וקשה לך להתפשר. בקשר זוגי אתה צריך מאוד ביטוי לעצמך ולרצונות שלך. לא אומר שאתה שתלטן, אבל אתה מאמין שהדרך שלך היא הנכונה יותר, ואתה רוצה שקולך יישמע.
יצר מיני סביר עד בהיר. יש צורך גדול במגע פיזי. המגע עצמו עבורך הוא יותר מאשר התפרקות פיזית.
אדם אמין וישר. קשה לו כשהוא משקר.
מאוד ריאלי בהסתכלותו על החיים. אין אופטימיות לא מבוססת או נטיה לדיכאון.
יש להשגיח רפואית על הגב, עם דגש על גב עליון.
כשיש לפניו פרויקט כבר רואה את התמונה המלאה ורק אחר כך מרכיב פנימה את הפרטים. יש להישהר שלא לפספס פרטים קטנים.
ילדים: יהיה דומה להוריו. מפתח להם את המימד האינטלקטואלי. לא לוחץ מדי ברגשי. שלא יעיז ללכת למערכת החינוך. זה לא מורה ולא גננת!
הסתכלתי רק על הכתב (והיו חסרים לי כמה דברים מאוד משמעותיים, כמו כניסה לדף, חוזק לחיצה וכדומה). אחרי הכל, אני לא חושבת שאנחנו מכירים עד כדי כך טוב. לא ניסיתי להיזכר בשום דבר שכתבת. פשוט הסתכלתי על הכתב וכתבתי מה שעלה לי.
האם על כל מה שכתבתי פה אני אמורה לדעת? סליחה אם כן וסליחה אם לא.
לא כל השיר, אבל הרבה נקודות בתוכו, מזכירות לי את עצמי… ומה שהכי מצמרר זה שכל החלק הראשון (וגם חלקים נבחרים מהחלק השני) של הניתוח הגרפולוגי שנערך לך הוא פשוט - כאילו נאמר עליי.
כבר מזמן רציתי להגיב לשיר "אני לא מבין (משהו לא בסדר איתי)" ולהזדהות איתו מאוד, משום מה אין שם אפשרות לתגובה אז מזל שבאתי עכשיו להגיד לך את זה.
זה מעולה בעיני שאפשר (ושאתה מאפשר) לראות את הכתב האמיתי שלך…
אוטומי: זה נהדר. רק עלתה לי בראש המחשבה, אני לא יודע כמה ממה שאני כותב (בכתיבה הרגילה) מגלה עלי. נראה לי שאני מסתיר יותר מאשר מגלה, אבל אולי נותן רמזים (כמו דרך הכתב ודרך דברים אחרים). לגבי הכתב שלי, ואולי אני צריך לחזור ולהגיד כמעט לכל מגיב כאן, שהכתיבה בציפורן היא לא קלה, ולא יוצאת תמיד כמו שרציתי, במיוחד שהציפורן היא לאנגלית (או לכותבים עברית ביד שמאל). אז אולי כמה מהאותיות הם לא בדיוק כמו שבד"כ אני כותב, אבל ניסיתי להיות הכי חופשי.
נעה: מהרגע שכתבתי את השיר, חשבתי שהציפורן והכתב שלי הם חלק אינטגרלי ממנו. בישרא לעיתים מדובר בבלוגים כל כך אינטימים שזה מוזר לקרוא אותם בקלילות של מקלדת. רציתי לשבור את זה.
מבלי להכיר אותך, סתם מה שבא לי בראש… אני רואה גבר בוגר , בשל חלקית לאהבה האוליטימטיבית , אבל לא שלם. אני צופה פגיעה מאישה בעתיד , ולאחר מכן תהיה בשל ובוגר מספיק בשביל זו שתיקח אותך אתה ביחד עד סוף החיים…
אם זה היה מבדק כמו שצריך, גם על הציפורן היה לי מה לומר. אבל בשביל זה הייתי צריכה: 1. למשש את הדף 2. לתת לך לכתוב קטע בעט כדורי. בכל מקרה, גם הבחירה בעט כדורי מראה על משהו. זה לא סטנדרטי, זה שונה, זה גורם לך "לצייר" מילים במקום לכתוב אותן. יש מה לומר על אלה שכותבים בטוש, בעפרון, בעט נובע, בצבעים שונים…
וזה עוד בלי פרטים טריויאלים שאני לא יודעת.
בקיצור- אמרתי על קצה המזלג, וזה מה שסיפקתי. תראה, אפילו בחינם
או… עכשיו זה יותר ברור
מקודם זה היה גדול ופרוש
אבל עדיין, כמו שאמרתי בתגובה לפני שמחקת אותה חח
ממש מדהים התוכן, אתה ממש כישרוני.
ושוב, איך עשית את הכתב הזה??
זה הכתב שלי, כתוב בציפורן ודיו…
ממש יפה. באמת…
פשוט הכל… נראה לי שכבר קראתי אצלך פעם אחת או פעמיים…
וזו הפעם השלישית (גלידה?) שאני נפעמת ממך,
שיהיה לך שבוע מקסים
גם לך! ותודה.
כן, ראיתי אותך פה כבר כמה פעמים. נעים לראותך שוב.
אה, אז אתה זוכר אותי =))
נראה לי שאתחיל לבקר פה על בסיס קבוע חח
בטח זוכר. גם הייתי אצלך כמה פעמים.
אם את נהנית פה את מוזמנת להשאר. אני אשמח.
מאוד נהנית.
גמאני אשמח להישאר…
זה כתוב ממש ממש יפה
אני לא יכולה להגיד כ"כ שזה מתומצת אבל זה ללא ספק מביע הרבה.
נ.ב
ה-ת’ שלך מוזרה.
להלחנה! להלחנה!
ומה שחובב גרפולוגיה יכול לראות כאן… הממממ
אשכולית: מה מוזר בה? אולי את יכולה להתייעץ עם אוטומי מתחתייך. אולי חסר בית, אני חושב על זה עדיין.
אוטומי: זה בדרך… כבר הבאתי עותק לחבר! ומה את יכולה לראות? זה מעניין.
על רגל אחת, כי חסר לי הרבה מידע שהייתי מקבלת לו זה היה ממש לפני ולפי הכללים.
מחשבות רצות, קצב דיבור שלא מדביק את קצב המחשבות לפעמים, ואז המילים "רצות אחת על השניה", ולפעמים בסוף פסקה אתה צריך להיזכר מה רצית לומר. הרעיון "בורח לך.
מחשבה יצירתית מאוד ולא שיגרתית (אומנותית אנחנו כבר יודעים), עד כדי "לופים" במחשבה (מה שמעצבן אותך עד מאוד).
מערכת טובה עם ההורים. מאוזנת מאוד. חינכו אותך "שפוי" מאוד, מצד אחד למשפחתיות, ומהצד השני לא חונקים אותך. הם נמצאים שם כשאתה צריך. הציפיות שלהם ממך גבוהות, אבל ריאליות.
רצון אדיר בקשר זוגי ויכולת נתינה גדולה עבורו.
יחד עם זאת, אתה יודע את ערכך וקשה לך להתפשר.
בקשר זוגי אתה צריך מאוד ביטוי לעצמך ולרצונות שלך. לא אומר שאתה שתלטן, אבל אתה מאמין שהדרך שלך היא הנכונה יותר, ואתה רוצה שקולך יישמע.
יצר מיני סביר עד בהיר. יש צורך גדול במגע פיזי. המגע עצמו עבורך הוא יותר מאשר התפרקות פיזית.
אדם אמין וישר. קשה לו כשהוא משקר.
מאוד ריאלי בהסתכלותו על החיים. אין אופטימיות לא מבוססת או נטיה לדיכאון.
יש להשגיח רפואית על הגב, עם דגש על גב עליון.
כשיש לפניו פרויקט כבר רואה את התמונה המלאה ורק אחר כך מרכיב פנימה את הפרטים. יש להישהר שלא לפספס פרטים קטנים.
ילדים: יהיה דומה להוריו. מפתח להם את המימד האינטלקטואלי. לא לוחץ מדי ברגשי. שלא יעיז ללכת למערכת החינוך. זה לא מורה ולא גננת!
(אתה יכול למחוק אם זה חושפני מדי. אני לא אעלב)
לא… זה מדהים.
כלומר, מההיכרות שלך איתי.
הרבה מאוד דברים שנכונים, ולהגיד את האמת אני לא יודע אם זה בא מהכתב או מהפוסטים שלי
הסתכלתי רק על הכתב (והיו חסרים לי כמה דברים מאוד משמעותיים, כמו כניסה לדף, חוזק לחיצה וכדומה). אחרי הכל, אני לא חושבת שאנחנו מכירים עד כדי כך טוב. לא ניסיתי להיזכר בשום דבר שכתבת. פשוט הסתכלתי על הכתב וכתבתי מה שעלה לי.
האם על כל מה שכתבתי פה אני אמורה לדעת?
סליחה אם כן
וסליחה אם לא.
בתור התחלה, תמיד אהבתי כתיבה בציפורן…
לא כל השיר, אבל הרבה נקודות בתוכו, מזכירות לי את עצמי… ומה שהכי מצמרר זה שכל החלק הראשון (וגם חלקים נבחרים מהחלק השני) של הניתוח הגרפולוגי שנערך לך הוא פשוט - כאילו נאמר עליי.
כבר מזמן רציתי להגיב לשיר "אני לא מבין (משהו לא בסדר איתי)" ולהזדהות איתו מאוד, משום מה אין שם אפשרות לתגובה אז מזל שבאתי עכשיו להגיד לך את זה.
זה מעולה בעיני שאפשר (ושאתה מאפשר) לראות את הכתב האמיתי שלך…
נפלא.
יש לך כתב כמו מזרקים כואבים.
אוטומי: זה נהדר. רק עלתה לי בראש המחשבה, אני לא יודע כמה ממה שאני כותב (בכתיבה הרגילה) מגלה עלי. נראה לי שאני מסתיר יותר מאשר מגלה, אבל אולי נותן רמזים (כמו דרך הכתב ודרך דברים אחרים). לגבי הכתב שלי, ואולי אני צריך לחזור ולהגיד כמעט לכל מגיב כאן, שהכתיבה בציפורן היא לא קלה, ולא יוצאת תמיד כמו שרציתי, במיוחד שהציפורן היא לאנגלית (או לכותבים עברית ביד שמאל). אז אולי כמה מהאותיות הם לא בדיוק כמו שבד"כ אני כותב, אבל ניסיתי להיות הכי חופשי.
נעה: מהרגע שכתבתי את השיר, חשבתי שהציפורן והכתב שלי הם חלק אינטגרלי ממנו.
בישרא לעיתים מדובר בבלוגים כל כך אינטימים שזה מוזר לקרוא אותם בקלילות של מקלדת. רציתי לשבור את זה.
ירונימוס: זה משהו שנורא מוזר (וכואב) לשמוע.
תודה.
מבלי להכיר אותך,
סתם מה שבא לי בראש…
אני רואה גבר בוגר , בשל חלקית לאהבה האוליטימטיבית , אבל לא שלם.
אני צופה פגיעה מאישה בעתיד , ולאחר מכן תהיה בשל ובוגר מספיק בשביל זו שתיקח אותך אתה ביחד עד סוף החיים…
אולי. ואולי לא.
סטודנטית: גם את מהגרפולוגים?
אם זה היה מבדק כמו שצריך, גם על הציפורן היה לי מה לומר. אבל בשביל זה הייתי צריכה:
1. למשש את הדף
2. לתת לך לכתוב קטע בעט כדורי.
בכל מקרה, גם הבחירה בעט כדורי מראה על משהו. זה לא סטנדרטי, זה שונה, זה גורם לך "לצייר" מילים במקום לכתוב אותן.
יש מה לומר על אלה שכותבים בטוש, בעפרון, בעט נובע, בצבעים שונים…
וזה עוד בלי פרטים טריויאלים שאני לא יודעת.
בקיצור- אמרתי על קצה המזלג, וזה מה שסיפקתי.
תראה, אפילו בחינם
ממש לא.
אמרתי את מה שהיה על ליבי ,וגם מתוך השערה חברתית, ותאוריית הגברים שלי
סליחה.
זה בסדר. תרגיש חופשי!