מקודם חזרתי מכוס קפה עם מרסל בבריק ליין.
קודם כל הוא מתקשר אלי ב- 9 בבוקר בשביל ללכת איתו לשם…. איזה מן דבר זה? לא עניתי עד ההתקשרות השלישית ב- 10…. אז מה אם הוא ער? גם אני צריך להיות? אז מה אם משעמם לו….
הלכנו לקופי@בריק ליין. שתיתי קפה פילטר. אין לי הרבה כסף, אני מנסה לחסוך ותה יש לי בבית. אז שותים פילטר מה יש?
סתם פטפטנו, הוא הראה לי את העבודות שהוא מכניס לפורטפוליו. הוא בא עם הלפטופ כי יש שם איירפורט ואינטרנט מהיר בחינם. עבודות יפות, מאוד שוויצריות. נקיות כאלו. אצלי זה לא ככה. ואז הוא התחיל להוריד שירים של בריטני ספירס והכריח אותי לשמוע אחד, כדי לשמוע כמה שזה טוב…. טוב, אז זה לא כזה טוב. זה נשמע כמו השיר הקודם שלה, וזה שלפני זה. וגם ההוא, וקצת כמו מדונה, וקצת היפ הופ וסמפל של משהו הודי וכינורות. נו בטח חייבים להכניס הודי עכשיו בכל מקום.
אז הוא התחיל להוריד איזה סרט כחול עם שחקני כדורגל…. לא ראיתי. לא רוצה לראות. תודה. מספיק לי לשמוע על החוויות, שלפעמים מתוארות בגירסה יותר מדי גראפית לטעמי.
אפילו אם זה מעניין לפעמים, רק בשביל הגיוון.
עוד כוס מים וסיגריה. נגמרה ההורדה ואז עוברים בחנות הבייגל (של יהודים ופתוחה 24 שעות), פותחים את הבוקר עם גבינה וסלמון. אומרים שלום וקובעים להפגש בערב. יש work in progress של תלמידי שנה שלישית בנוטינג היל ארטס קלאב. חייבים ללכת. אולי נמצא איזה פנטזיה קטנה לחופש. איזה תלמידה שלא היתה לי הזדמנות להכיר…
חוצמזה צריך את כוס הבירה היומית (כבר כמה ימים שלא שתיתי).
oh
מקווה שההבהרה שלי לא שברה איזה מיתוס…..
אמנם היא באה יחסית מוקדם, בשביל להפוך למיתוס….
כל אחד עושה את השטויותהאלה לפעמים(אומרמ או לא אומר ואחכ מיצטער)-אני במיוחד מיצטיינת בזה,עוד מאז שהייתי ילדה,ואפילו עכשיו כשאני סטודנטית באוניברסיטה לא נירפאתי..
תיתחדש על הבלוג,ליכתוב בלוג זה כיף-זה עוזר להיתפרק,להירגע קצת-אני כותבת בלוג כבר חצי שנה.
בזמן האחרון כל הישראלים בלונדון מגלים את הבלוגוספירה…
(קוראת מלונדון)
השתעשעתי מהתיאור של בריק ליין. עכשיו חייבת לבקר…
עיצוב גרפי?!……………….מעניין……….איפה למדת לפני כן????
יופי. גם ככה נראה שכל המדוכאים עלי אדמות נתקבצו הנה…
אבל לא רואים את התמונה שלך.
מה זאת אומרת לא רואים את התמונה שלי?
מה זה למעלה? ג'ימס בונד?
טוב זה מה שניסיתי להיות………………….
(פורטרט עצמי לבית ספר)
משום מה כשאני נכנסת אליך לבלוג במקום התמונה אני רואה מרובע קטן ולבן שבאמצע שלו מסומן איקס אדום (מה שמסמן שיש תמונה אלא שאני לא יכולה לראות אותה).
תגיד, טלביזיה יוצא לך לראות קצת?
(ג'ימס בונד עאלק, מור לייק אוסטין פאורז).
אני אגיב על זה בראשי…
איי איי קפטן.
אהמ, אין לי ממש להגיד בהקשר. זה בדרך כלל קורה, בגלל זה אני גם קוראת שקטהD:
סתם רציתי להגיד סחטיין על יכולת העידכון, כי אפילו בדברים הפשוטים שאתה מספר\כותב יש משהו מעניין כזה…
תודה מותק - כיף לשמוע!
והנה - עובדה שאת לא.
אבל אני אזכור את זה….
מה שהיא אמרה.
פילטר אבסולוטלי רולז
וואי איזה כיף לך שאתה בלונדון… קח אותי איתך!
תודה גם לך חביבתי
קיבלת את הרקומנדיישנס?
כן, זורו.
למדונה דווקא יש כמה שירים איכותיים וחוצמזה היא יוצרת כישרונית מאוד שלא לדבר על איכויות הריקוד שלה…
נעים לשמוע שגבר לא רוצה לצפות בכחול:-)
והיום כבר רואים את התמונה.
תודה על הלינקוק, אחי לגולה הרחוקה.
peace out
אחרי התאים הסדוקים
מחלות דופקות לנו בדלת החיים השקטים
באם איננו פותחים ועונים
הן מיד נדחפות מהחלונות והחרכים.
יש ימים ואנו נענים ופותחים
והחולי מתיישב בסלון ומסביר פנים
מתחזה לאומלל ואנו מרחמים.
אנו כואבים ודואבים
לא תמיד טורקים לו את הדלת מול הפנים
והמחלה כבעלת-בית מימים,
משתלטת על כל חלקה טובה והאזורים השכיחים.
כמו בכאלה המקרים ובחיים הרגילים
צריך לעמוד בשער ולסלק את הנבלים
המשתלטים על 'שלנו' - גורסים ורומסים!
יש לצאת למלחמה עם ירקות, מילה מתוקה והוויטמינים
המשימה אחת - להחזיר ולכבוש את 'השטחים הכבושים'
לא ניתן יד לחולי, לנגיפים ולתאים המתפצלים!
נעמוד בפרץ בכל התפרצות, נמגר את האוייב מבפנים!
נבריא את 'השטחים הכבושים'!
אחרי! אחרי התאים הסדוקים!!!!
נ.ב.
הכותרת היא אחרי התאים הסדוקים!
לא דיברתי על מדונה בקטע רע. בכלל לא אני חושב שהיא (!!) יוצרת כשרונית.
אבל… בריטני ספירס רק דומה לה… מנסה להיות כמוה… וזה נושא לפוסט אחר שכבר התחלתי פעם על כך שהכל בעולם היום נשמע ונראה אותו דבר. הכל ממוחזר.
בקשר לסרט, לא שברתי סטיגמה - אני צופה / אוהב סרטים כחולים גאה. אבל לא כאלה בלי נשים.
I……I……I….. Don't know what to say!!!!!
mmm
זה נורא יפה.
תקבל את חוסר ההחלטיות שלך, באהבה ,כחלק מהציבעוניות שלך
מדהים איך שהעיר הזאת שואבת אותך ולא משנה לאיזה כיוון אתה מחליט.
בשבילי כל סצינת ההומואים היתה מופלאה בעיני ,כמי שבא מארץ מפגרת כמו ישראל של שנות השמונים,פאבים ומועדונים ,חבורות של אמנים הומואים ,זוגות גייז ,הרגשתי כמו עליסה בארץ הפלאות ,כך שאני יכול להביו איך אתה נושם מלוא ריאותיך את האווירה שם (הסטרייטית)