‫תגובות על: איך הפסקתי להאמין בדמוקרטיה

‫מאת: זוהר

‫זוהר — Tue, 06 Nov 2007 18:48:24 +0000

@נורית: יש שורה אחת מרכזית בפוסט שלי. חבויה.
לא סתם יש "בועה תל אביבית".

‫מאת: נורית מנור

‫נורית מנור — Tue, 06 Nov 2007 18:43:26 +0000

נחמיה שטרלסר - דיבר גם מגרוני, כנראה גם מגרונם של דוממים רבים. דור הנרות, לצערי מעדיף לשחק בנינטנדו!!! אתם הצעירים שרציתם את השינוי, וראיתם אור שנגדע, צריכים לעשות את השינוי.
במיוחד אם מציצים במאה וחמישים טוקבקיסטים שענו לנחמיה וחלקם שמחים לאיד:
"עם ישראל אינו רוצה להשתחוות לעבודה זרה של השמאל השפל ששמה רבין (לת)" ועוד.

‫מאת: מדמוקרטיה לפוליגרכיה, ובחזרה » קו אדום || הבלוג של זוהר מנור-אבל

Tue, 06 Nov 2007 18:37:25 +0000

[…] קו אדום או לפעמים אני רוצה לתקוע לעצמי כדור בראש || הבלוג של זוהר מנור-אבל « איך הפסקתי להאמין בדמוקרטיה […]

‫מאת: צבעים ותבלינים » כאב בטן קולקטיבי

‫צבעים ותבלינים » כאב בטן קולקטיבי — Tue, 06 Nov 2007 17:51:20 +0000

[…] רבין, בכיכר רבין (4.11.95 - 4.11.07)בתיה על כאב בטן קולקטיביאיך הפסקתי להאמין בדמוקרטיה » קו אדום || הבלוג ש… על 12 שנים עצובות לרצח רבין, בכיכר רבין (4.11.95 - 4.11.07) […]

‫מאת: זוהר

‫זוהר — Tue, 06 Nov 2007 13:08:43 +0000

@נורית:
נחמיה שטרסלר צודק במאה אחוז. כל מילה, כאילו יצאה מהגרון שלי. בא לי פשוט להעתיק את הכתבה אלי לבלוג. חובה לקרוא.

‫מאת: זוהר

‫זוהר — Tue, 06 Nov 2007 12:58:27 +0000

@בתיה: האלימות בהפגנות אינה עוזרת. להיפך, היא הורסת את הרעיון שלשמו התכנסו, וגורמת למשטר, למשטרה, ולאזרחים להפסיק לתמוך בקריאה לשינוי. ההפגנה בעקרון היא רעיון דמוקרטי: האנשים שמגיעים לתמוך, מראים בבואם שיש אנשים שמתנגדים או תומכים ברעיון מסויים. האלימות אינה מוסיפה לזה, להיפך.

עובדה שהאלימות של הסטודנטים (בסין, בארץ), של הפועלים (להבדיל מקומוניסטים), של המתנגדים לגדר ההפרדה (בארץ או בגרמניה), של המתנגדים לגלובליזציה כלכלית, של המתנגדים לדיקטטורה, ושל המתנגדים לשלטון הכיבוש (הישראלי על פלסטין אן בכל מקום אחר) כשלו בזה אחר זה בכל מקום.

הבעיה היא שההפגנה עצמה כבר לא משנה, והמשטר, שנבחר כל 4 או 5 שנים, אינו מקשיב לעשרות, מאות, אלפים, רבבות, מיליוני או עשרות מיליוני האנשים שמתאספים כדי להפגין בעד או נגד רעיון מסויים.
וזאת הבעיה הדמוקרטית.

יותר קל לרצוח בן אדם חשוב, ולגרום לאומה לסטות מהרעיון מאשר ללכת ולנסות לשנות בצורה הוגנת, "יפת נפש" ודמוקרטית.

והכי קל, זה לחזור הביתה אחרי יום עבודה או לימודים, ולשחק בלהרוג אנשים. זה מה שרובם עושים. אני, לדוגמא, בוחר סוני פליי סטיישן 3, אחרים יכולים לבחור מיקרוסופט אקסבוקס או נינטנדו ווי…

‫מאת: נורית מנור

‫נורית מנור — Tue, 06 Nov 2007 12:00:52 +0000

"…כי אין מדובר כאן ברצח רגיל. עמיר רצח גם את הדמוקרטיה. הוא שינה את החלטת הבוחר על ידי שלוש יריות. הוא אף הסיט את מהלך ההיסטוריה. וכו'," כך כתב היום נחמיה שטרסלר ב'הארץ' http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/920644.html
השתוללות אוהדי בית"ר היא כסמן הימני למצב הלך הרוח בחברה שלנו, ואנחנו בקנטים.

‫מאת: בתיה מלמד

‫בתיה מלמד — Mon, 05 Nov 2007 19:27:14 +0000

שלום דינה,
להבנתי, גם "רצח בניסיון להשפיע על מדיניות ממשלתית קיימת" כפי שניסחת זאת, מונע על ידי אי קריאת המפה הדמוקרטית ואי ההבנה שצעד זה אינו אפקטיבי כלל.
זאת ועוד, אני מאמינה שלעתים יש צורך באלימות, כן כן, ככלי היעיל אחרון נגד החלטות של ממשלה מכהנת, שהגיעה להחלטה לא לגיטימית בדרכים לגיטימיות. הפגנות הסטודנטים לוו גם הן באלימות, וכך גם ההפגנות נגד גדר ההפרדה, מחאת סרבני הגיוס ועוד ועוד. הרעיון שאסור למחות נגד החלטת ממשלה ממכהנת הוא דיקטטורי בעיקרו, בעוד שהתובנה הדמוקרטית היא שכאשר אדם עובר על ההחוק הוא צפוי לעונש הקבוע בו. אוי לנו אם נחשוב, ששעלינו לקבל כל החלטת ממשלה כגזירה משמים.

‫מאת: דינה

‫דינה — Mon, 05 Nov 2007 18:44:47 +0000

בתיה היקרה,
יש לדעתי לעשות אבחנה בין סוגים של רצח פוליטי. אני חושבת שהכוונה במות הדמוקרטיה זה לא עצם הרצח של ראש ממשלה, אלא רצח בניסיון להשפיע על מדיניות ממשלתית קיימת. כמו שהרוצח עצמו הודה, הוא חשב שאם רבין ימות, זה יפסיק את תהליך השלום. זה זה המוות של דמוקרטיה: כשאנשים מנסים להשפיע ע"י אלימות וחיסול על החלטות שהתקבלו על ידי רוב לגיטימי וממשלה נבחרת. יתרה מזאת, הרוצח צדק. מאז רבין לא היה ראש ממשלה שבאמת היה מחוייב לתהליך השלום, יותר מאשר כאמצעי רטורי.
אין מה לבכות את הדמוקרטיה, את צודקת. למה? בגלל שבישראל היא לא ממש קיימת. למעשה היא לא קיימת בשום מקום בעולם בשלמותה, אבל השיטה וההתנהלות בארץ הם עתירי עיווטים מיוחדים. ובהקשר הישראלי זה עצוב אך לא מפתיע שאדם החליט לקחת אקדח ולהשפיע על תהליך מדיני.

‫מאת: בתיה מלמד

‫בתיה מלמד — Mon, 05 Nov 2007 18:17:35 +0000

אני סבורה שיש לך טעות בסיסית. כאשר רוצחים ראש מדינה דיקטטורית ניתן להניח או לצפות שהדיקטטורה עצמה תיפגע, שכן היא כולה יציר כפיו ושליטתו של אותו אדם שחוסל. לעומת זאת, ההיסטוריה של רצח ראשי מדינות דמוקרטיות (עיין ערך ארצות-הברית וגם אצלנו) מוכיחה שהשפעת המעשה, אם בכלל, היא מעטה וקצרת טווח. אל תשכח שכאשר בדמוקרטיה כמו שלנו, שבה אין אפילו בחירות ישירות לראשות הממשלה, אין כמעט משמעות לשינוי אישיותי בצמרת. יש מאמר מעניין בנושא זה באתר של המזרחן ד"ר גיא בכור.

על כן, במקום לבכות דמוקרטיה, שמעולם לא נפגעה ולא יכולה היתה להיפגע, יש למקד את תשומת הלב ברצח עצמו. לחדור מבעד לענני הסיסמאות והתעמולה ולהבהיר לעצמנו מה באמת קרה כאן (ואני לא מתכוונת לתיאורית הקונספירציה, אם כי כאשר אתה חותר לאמת אתה אמור 'לא לפחד כלל' ולבדוק כל אבן בדרכך).