אכן - לילה לבן עבר על כוחותינו, ועדין לא נשבר…
סיימתי להכין את הפורטפוליו. השעה 7:18 דקות (שעון אנגליה). יש לי שעה וחצי להחזיק מעמד.
אם אני נרדם עכשיו - הלך עלי. כל העבודה לשווא.
לא בדיוק לשווא… אבל חבל.
דווקא הייתי יכול לעשות בכמה שעות מקצה שיפורים מקיף.
אבל אין לי כח. זה בסך הכל שנה ראשונה. זה בסך הכל לראות מה עשינו השנה כדי ש"המועצה הפדגוגית" תאשר את עלייתנו לשנה הבאה… ולא רק זה - גם הציונים שקיבלנו השנה לא נחשבים. רק אלה של השנה השלישית.
בכלל כל הקצטע הזה של ציונים בבית ספר לאמנות ולעיצוב משגע אותי. איך אפשר לקבוע מה זה 7 או 10?
חבר שלי קיבל 10 על פרוייקט. מה זה הסטוריה? יש 100%?
אני ממש התעצבנתי. איך הם יכולים לדרג אותנו?
עכשיו כבר לא איכפת לי כל כך כמו שהיה איכפת לי בהתחלה. הבנתי שכמובכל מקום, זה הרבה פוליטיקה, הרבה קשור לטעם של המרצה עצמו. ולאו דווקא כי השקעתי, כי עשיתי משהו "יפה" או כי היה לי רעיון נהדר.
הכל פוזה.
נראה לי שלא משנה לאיזה נושא אני אלך - אני אבוא אליו בעצבים גבוהים. העייפות שלי וחוסר השליטה על האצבעות, או על המחשבה, מוציאות ממני דברים.
בכלל - אני כבר מדמיין את המקלדת בתור כרית. וחולם על להרדם תוך כדי כתיבה.
אני לא יכול לכתוב עד אין סוף. אני אלך לעיין בבלוגים של אחרים. אולי אני אחזור יותר מאוחר.
בוקר טוב.
– שתי דקות אחרי:
אחרי שמירת הפוסט הבנתי שבעצם לא כתבתי כל כך הרבה. זה רק הרגיש לי כאילו זה המון זמן (זה לקח 8 דקות, שזה די הרבה).
אתה יכול לעיין בבלוג שלי אם אתה רוצה
הנה ההר בא אל מוחמד וחביבה מסיכה נרצחה עי מעריץ נלהב בן 80 (זה סיפור אמיתי שעליי ללמוד למגן בהיסטוריה)
פות
1. כמה זמן לוקח לך להשלים לילה לבן אחד?
2. לא יודעת איך זה באוניברסיטאות בארץ, אבל גם פה אי אפשר לקבל 100%בהיסטוריה. הכי גבוה זה 80%. 100% זה רק במדעים מדוייקים.
3. חוצמזה, טוב ששבת ופויה שאתה מעשן שוב.
ציון באומנות….לא לגמרי סובייקטיבי זה תלוי במניע ולאיזה רמה אתה מגיע מבחינה זו שאתה מבטא את עצמך, ונכון שהרבה פעמים זה כמו שיסתכלו על תמונה מקושקשת ויאמרו שהיא יצירת אומנות ושאתה תסתכל היא תראה לך בידיוק כמו מה שהיא קשקוש…אז מי קובע? אולי הרוב אולי רק אנשים בודדים שבאמת מבינים בלי העמדות פנים ונסיון למכור לך …
צודקת לגבי הסטוריה. אף אחד לא יודע באמת מה היה. זה הכל מומצא עפ דעת ההסטוריון. בערך כמו באמנות…
אני משתדל לעשן בחברה. לא יודע אם זה יותר טוב….. כמבון שזה גם גרוע.
בעקרון, אצלנו זה יותר עיצוב מאשר אמנות.
ולכן השאלה המרכזית שעולה לי מהלימודים - מי קובע מהו עיצוב טוב או עיצוב רע? אני מניח שזה כמו יופי. אין אמת אחת.
אבל בכל זאת אנחנו נמדדים. ואני לא חושב שיש כאלה שמבינים. הם פשוט פלצפנים שיודעים למכור טוב.
אז איך אתה מציע לאדם להתפתח….?
אני בעקרון מסכימה איתך, עד מקום מסוים…מצד אחד אנו רוצים להיות פה סוג של נאורים ולהעלים את דיעות הרוב ולהעלים את כל מה שאחרים מרגישים לגבי היצירה שלנו, אבל מצד שני אנו צריכים להיות מעט אובייקטיבים, רק מעט…זה כמו שתגיד:הבן אדם הזה שר יפה בזמן שהוא מזייף…אם אתה מבין את כוונתי, לא כל שיר יפה…לא כל אדם יכול להיות זמר או לחילופין מעצב.
גם באופי יש קוים מנחים…יש מחקרים שנעשו על זה ויש קוים מסוימים שמנחים אותנו ליופי, ביולוגית…לא סובייקטיבית אפילו.
אני מניח שאת צודקת, ביולוגית, יש יופי גלובלי.
אבל זה גם משהו חולף. זה עניין תקופתי. בזמן מסויים משהו נחשב יפה, בזמן אחר כבר לא.
יש דברים שנעימים לנו לעין, לאוזן, למגע וכו'.
אבל זה משתנה. אנשים משנים את זה. מגזינים קובעים מה נראה לנו טוב ומה נראה רע (GLAMOUR, MARIE CLAIRE, VOUGE). ואנחנו הולכים אחריהם…
לא כולם. אבל רוב האנושות.
כשזה בקולג' - אני מאמין שאנחנו באים לבדוק את הדברים, לבחון אותם, לנתח אותם, לבוא אפילו נגדם..
אני לא באתי לקולג' כדי להוציא משהו שכבר קיים. באתי כדי ללמוד לדעת לעשות דברים חדשים.