קו אדום

אני נכנס לבלוגרים, מנויי פרו. כבר אין להם את הסרגל. יש להם לוגו צבעוני של נענע שלא מפריע בכלל.
אני חוזר לבלוג שלי, או של בלוגרים אחרים חסרי פרו, והדבר הראשון שאני רואה זה את הסרגל הירוק המזעזע.
זה מבלבל. זה מפריע.
זה גורם לי לא להתרכז במה שכתוב.
זה כמו לראות סרט עם כתוביות.

זה מזכיר לי שהתחילו להכניס טלויזיות עם פרסומות לאוטובוסים בלונדון. תדמיינו לכם, אתם נוסעים ברחבי לונדון, בקומה השניה של האוטובוס, ומולכם, בקצה המעבר, על החלון באמצע, תקועה טלויזיה עם פרסומות. אוטומטית, בלי אפילו לרצות, פניהם של רוב האנשים תקועים במסך. אין מה לעשות נגד זה. זה קורה לבד. חלק מהאנשים, ביניהם אני, מנסים בכח לבהות בחלון בצד, אבל לפעמים ללא הצלחה, במיוחד אם לא יושבים בצמוד לחלון.
עדין לא ראיתי תנועת מחאה שקמה נגד זה אבל אני והשותף שלי בדרך להדפיס סטיקרים בגודל של המסך כדי להדביק עליהם.

ובחזרה לנענע-בלוג… כשיש שותפות בין שני גורמים, צריך להיות איזהשהו שיוויון. ישרא מביא את האנשים, נענע מביאים את הממון (ממון הזכרון). כשיש שני לוגואים בצמוד זה שיוויון.
במקרה זה כל הסיכויים נוטים לכיוון נענע. קודם כל - הלוגו של נענע צבעוני. זה כבר לוקח יותר תשומת לב מהצופה. דבר שני הסרגל - מוביל לכל האתרים של נענע. הסרגל של ישרא שעדיין נמצא בתחילת הבלוג, חסר סממנים חזקים, מה שגורם לו להעלם, לא רואים אותו. לא שמים לב אליו.
אולי יריב לא מודע לזה. אבל אני לומד את זה.

אולי בתור אנשי ישרא אנחנו כבר יודעים על הסרגל שלנו ורגילים אליו. אנשים חדשים שבאים לראות את האתר, אולי גם מכיוון נענע, לא ישימו לב אליו בצפייה ראשונה, וכתוצאה מכך - פחות אנשים יכנסו לדף הבית של ישרא. מה שיגרום לפחות אנשים נכנסים לבלוגים של אחרים… (אלא אם כן זה ע"פ הרשימות…)

בקיצר, זה יותר ממה שזה נראה. זה לא רק על הקטע הויזואלי, שמאוד מפריע. ראיתי איפהשהו שלנענע יש סרגל חלופי, כמעט כמו שאני עיצבתי, שהם משתמשים בו לפעמים. הם לא חייבים להשתמש בזה שתקוע כאן. הם יכולים להשתמש באחר, שהוא הרבה יותר צנוע.
והם בהחלט יכולים להוריד אותו למטה.