קו אדום

כולך מזיע.
זה כמעט בוקר, אור כחול נכנס מבעד לחלונות.
אתה זורק את השמיכה מעלייך, מתבוננן בתקרה, בחלון, בקיר. הכל נדמה כאילו לא שייך.

אתה מנסה להרדם שוב, שוכב על המיטה. לא מסוגל, הזיעה כבר קרה.
על מה חלמת? מנסה לשקם את המחשבות. היה שם רחוב עמוס ומוכר ירקות. היתה מכונית שנסעת בה. אתה נהגת?
נדמה לי שאמא היתה שם. היא אמרה משהו. מה היא אמרה?

עוצם עיניים, מנסה לחזור לאותה נקודה.אבל אף פעם אי אפשר.
זה כבר דמיון, לא חלום.

אני מתעורר. השמש זורחת לי על הפנים.
מסנוורת.

זה בוקר אחר.