לא מפסיק לחשוב עליה.
לא יוצאת לי מהראש.
דיברנו בטלפון. שיחה ארוכה שזרמה יפה. בעיקר על יחסים, על חברים, על קשרים. על מה שהיה ביננו, במידה מסויימת גם על מה שיהיה.
זה קשה לי. אני לא רוצה להפתח כי אני לא רוצה להפחיד.
היא במערכת יחסים אחרת עכשיו. אחת שהתחילה לא מזמן.
אחת שהיא רואה אותה כשונה וטובה יותר מהאחרות שהיו לה.
ואז היא באה אלי. אלי? לא יודע. ראתה אותי וזה העלה לה דברים.
היא אמרה לי שהיא רצתה לבדוק אם זה אכן פיספוס והיא מרגישה שכן, והיא פוחדת שגם עכשיו זה פיספוס… שאולי זה לא נועד ללכת ביננו. למרות שזה מרגיש שזה זורם יפה. שתמיד היה לה משהו אלי… מאז שהכרנו.
ואני? אני מקווה שיום יבוא וזה יסתדר. היא באמת יכולה להיות האחת.
לא מסוגל להוציא אותה מהראש. לא מעניין אותי שום דבר אחר.
לא רוצה ולא יכול לחשוב על שום דבר אחר.
מועקה.
בילבול.
באסה.
במקום לחייך ולהנות ממה שהיה, אני מבואס.
היא אמרה לי שהיא היתה מאושרת. לי זה עשה טוב ורע באותה מידה. ואלי כל המחשבות האלה רק מעלות לי את ההרגשה הרעה. ושכמה הייתי רוצה שזה יהיה יותר טוב.
מועקה בסרעפת. דגדוגים בבטן. כאב ראש קטן שמהדהד…
אוף.
פֶּלֶס.
צודק. נכון. תודה.
צודקת. נעים מאוד, ועל לא דבר.
סליחה. הבנתי עכשיו כשהצצתי לבלוגך.
וממשיך להציץ.
אך בקשה לי אליך, שגם את תציצי בפוסט הקודם לזה…
לענות על זה כאן או שם?
איפה שנוח לך… זה גם ככה זורם לאותו מקום…
שלחתי לך למייל.
אני אוהב איך שאתה סופר א, ב, ג, 4, 5.
זה מיוחד…
thanks
!yo yo man
אני שם לב שלא נכנסת לקישורים. אני חייב שתבדוק, ואז תחזור להגיב.
הכבוד ניתן למל על המיספור (ואין בכלל א')…
והזמן נוסע… כי זה מה שזמן אמור לעשות…
הזמן נוסע…. כי זמן הוא זמן, ואין הפסקות.
דווקא כן נכנסתי. ואכן אני חייב לטוס ללונדון. שוב
על לא דוור.
אכן ללא….
ביתי - ביתך!!!
יאללה בוא.
אם ככה אתה מרגיש אליה אז לא תסלח לעצמך אם לא תתן לזה נסיון..ובאמת חבל..אולי היא האחת?..???…
נראה לי ששכחתי להוסיף בפוסט הזה שאנחנו לא חיים באותה מדינה, או אפילו באותה יבשת…. נפגשנו שוב במקום שלישי, ששנינו הגענו אליו לביקור…
אני מכירה כמה אנשים שהאמינו ב"פספוס" וב"גורל".
הם לא עמדו במבחן המציאות. עובדתית, האנשים האלה אינם זו עם זה היום.
אם אתה מאמין בגורל, הרי מה ששלך ישאר שלך.
אם אתה מאמין בלמצוא את האושר באופן יזום- אל תמתין יותר ממה ששהלב שלך יאמר לך להמתין.
ולא, זה לא לנצח.
הלב יודע.
כבר שמענו על אנשים שעשו רילוקיישן. אין סיכוי שאם תעמיקו את הקשר בניכם, אחד מכם יעבור? אחרי הכל, אנגליה היא רק תחנת מעבר עבורך, עד סיום הלימודים. לא כן?
אמרתי לך בפוסט הקודם להתמקד בקל"ב אבל אם אתה מרגיש שהיא האחת, שווה לנסות:)
חבל שזה מה שמשנה..:(
הלב יודע…
ובכל זאת.
אנחנו לא שולטים בו. אולי רק בודהה יכול…
שום דבר הוא לא לנצח, גם אהבת אמת…
הייתי עובר מחר.
אז אולי זה יקרה, בעוד שנתיים…
אבל מפחיד אותי, להחזיק במערכת יחסים, או באהבה בינלאומית, במשך הרבה זמן. ברוב המקרים זה נועד לכשלון.
אני מסכימה איתך שזה נועד לכשלון. ברוב המקרים. אבל יש יוצאי דופן. יו נבר נואו. האהבה אחרי הכל מנצחת
שניה טובה ומוצלחת, זוריק.
לפי נסיוני - (ואני מצטערת על הקלישאה):
מה שצריך לקרות בחיים - קורה.
גם אני הייתי בסיטואציה דומה מאוד לשלך בחיים , אבל למרות הפחד וכל מה שמתלווה אליו - הלכתי אחרי ליבי.
והכי חשוב שתזכור : שלעולם אבל לעולם! -לא תצטער על מה שהיה , ולכן תמיד צריך להתנסות , בכדי שלא נגיע לצער של "אילו" , "אילו"הייתי עושה כך… אז…. "אילו" הייתי עושה כך….. אז….. זה לדעתי , הכי נורא.
כמו שאת יודעת, בתור קוראת קבועה, זה המוטו של החיים שלי.
קשה לי ללכת אחרי הלב, וגם אני כבר לא מקבל כל כך ריפליי מהצד השני, שרוצה להמשיך בחיים שלה, ועם הבן זוג החדש שיש לה, ואני מבין אותה.
זה סיפור ישן שעורר מחדש והלוואי וזה יכול היה להיות יפה וורוד אבל זה לא גקורה ככה. לפחות לא כרגע.
ואולי אי פעם בעתיד, דרכינו יפגשו שוב, בכוונה או שלא בכוונה, ויצא מזה משהו - (ואני ארים כוס וויסקי גדושה לחיי זה) אני אהיה מאושר.
כרגע - אני יודע שעלי להמשיך בדרך ולהנות ממה שיש.
שתהיה לך שנה טובה!
בהחלט תשובה מפוכחת שנהינתי לקרוא ,
ארים גם אני כוס גדושה של וויסקי לכבוד זה
ובאמת - שתהיה לנו שנה טובה!