בהחלט תשובה מפוכחת שנהינתי לקרוא ,
ארים גם אני כוס גדושה של וויסקי לכבוד זה

ובאמת - שתהיה לנו שנה טובה!

כמו שאת יודעת, בתור קוראת קבועה, זה המוטו של החיים שלי.
קשה לי ללכת אחרי הלב, וגם אני כבר לא מקבל כל כך ריפליי מהצד השני, שרוצה להמשיך בחיים שלה, ועם הבן זוג החדש שיש לה, ואני מבין אותה.
זה סיפור ישן שעורר מחדש והלוואי וזה יכול היה להיות יפה וורוד אבל זה לא גקורה ככה. לפחות לא כרגע.
ואולי אי פעם בעתיד, דרכינו יפגשו שוב, בכוונה או שלא בכוונה, ויצא מזה משהו - (ואני ארים כוס וויסקי גדושה לחיי זה) אני אהיה מאושר.
כרגע - אני יודע שעלי להמשיך בדרך ולהנות ממה שיש.

שתהיה לך שנה טובה!

לפי נסיוני - (ואני מצטערת על הקלישאה):
מה שצריך לקרות בחיים - קורה.

גם אני הייתי בסיטואציה דומה מאוד לשלך בחיים , אבל למרות הפחד וכל מה שמתלווה אליו - הלכתי אחרי ליבי.

והכי חשוב שתזכור : שלעולם אבל לעולם! -לא תצטער על מה שהיה , ולכן תמיד צריך להתנסות , בכדי שלא נגיע לצער של "אילו" , "אילו"הייתי עושה כך… אז…. "אילו" הייתי עושה כך….. אז….. זה לדעתי , הכי נורא.

אני מסכימה איתך שזה נועד לכשלון. ברוב המקרים. אבל יש יוצאי דופן. יו נבר נואו. האהבה אחרי הכל מנצחת

שניה טובה ומוצלחת, זוריק.

הייתי עובר מחר.
אז אולי זה יקרה, בעוד שנתיים…
אבל מפחיד אותי, להחזיק במערכת יחסים, או באהבה בינלאומית, במשך הרבה זמן. ברוב המקרים זה נועד לכשלון.

הלב יודע…
ובכל זאת.

אנחנו לא שולטים בו. אולי רק בודהה יכול…
שום דבר הוא לא לנצח, גם אהבת אמת…

חבל שזה מה שמשנה..:(

כבר שמענו על אנשים שעשו רילוקיישן. אין סיכוי שאם תעמיקו את הקשר בניכם, אחד מכם יעבור? אחרי הכל, אנגליה היא רק תחנת מעבר עבורך, עד סיום הלימודים. לא כן?
אמרתי לך בפוסט הקודם להתמקד בקל"ב אבל אם אתה מרגיש שהיא האחת, שווה לנסות:)

אני מכירה כמה אנשים שהאמינו ב"פספוס" וב"גורל".
הם לא עמדו במבחן המציאות. עובדתית, האנשים האלה אינם זו עם זה היום.

אם אתה מאמין בגורל, הרי מה ששלך ישאר שלך.
אם אתה מאמין בלמצוא את האושר באופן יזום- אל תמתין יותר ממה ששהלב שלך יאמר לך להמתין.
ולא, זה לא לנצח.
הלב יודע.

נראה לי ששכחתי להוסיף בפוסט הזה שאנחנו לא חיים באותה מדינה, או אפילו באותה יבשת…. נפגשנו שוב במקום שלישי, ששנינו הגענו אליו לביקור…