יום ארוך… קשה לי להתעורר בשבע בבוקר ולהיות עירני לחלוטין בשמונה וחצי. היום עקבתי עם תלמיד כיתה ז’ לכל היום. כמו צל שהולך איתו לכל השיעורים שהיו לו. אז אני מסתכל על מהלך השיעור (בקטעים שלא נרדמתי), איך המורה מקבל ומתחיל את הכיתה, משקיט את התלמידים, מעודד אותם, שואל אותם שאלות ומלמד אותם. זה לא קל כשיש 30 תלמידים בכיתה שכל מה שהם רוצים זה לצעוק והרוס את הכיתה או לשיר ולרקוד… שכחתי, או שפה זה קצת יותר מוגזם, אבל בערך 30% (אם לא יותר) מהשיעור מתבזבז על להביא את התלמידים למצב של הקשבה, ואז גם זה נכנס, בכוונה תחילה אל ההפסקה (בתור איום ואז מימוש). מצאתי את זה מאוד מעניין אבל אם לא הייתי כל כך עייף (פיזית, נפשית, ספיריטואלית ובין אישית) בטח הייתי מוציא מזה יותר.
בשבוע הבא חצי יום מעקב אחרי תלמיד עם בעיות התנהגות וחצי יום אחרי תלמיד עם צרכים מיוחדים.
ואני לתומי חשבתי שמורים הם חבר בטלנים בורים שלא עושים כלום משך 6 שעות בבצפר, ואח"כ באים הביתה וממשיכים לא לעשות כלום כל אחה"צ והערב, עד שהם מסיימים לא לבדוק את כל המבחנים ולא להכין מערכי שיעור ונופלים שדודים על משכבם.
בעקרון אני לומד שנה שניה עיצוב גרפי אבל גם משתתף בתכנית סטודנטים שנותנת להיות אסיסטנט בחטיבת ביניים. מעין קדם תואר הוראה… או טעימה מחייו של מורה. יש כל מיני משימות שאני צריך להשלים, כמו לראות איך מתחילים שיעורים, איך בודקים מבחנים, לראות איך מתנהגים ומלמדים תלמידים עם צרכים מיוחדים, וגם להעביר שיעור או שניים. בסך הכל 15 יום במשך שני שלישים…
לא צריך!..:(
ספר לי על זה…
יום ארוך… קשה לי להתעורר בשבע בבוקר ולהיות עירני לחלוטין בשמונה וחצי.
היום עקבתי עם תלמיד כיתה ז’ לכל היום. כמו צל שהולך איתו לכל השיעורים שהיו לו.
אז אני מסתכל על מהלך השיעור (בקטעים שלא נרדמתי), איך המורה מקבל ומתחיל את הכיתה, משקיט את התלמידים, מעודד אותם, שואל אותם שאלות ומלמד אותם.
זה לא קל כשיש 30 תלמידים בכיתה שכל מה שהם רוצים זה לצעוק והרוס את הכיתה או לשיר ולרקוד…
שכחתי, או שפה זה קצת יותר מוגזם, אבל בערך 30% (אם לא יותר) מהשיעור מתבזבז על להביא את התלמידים למצב של הקשבה, ואז גם זה נכנס, בכוונה תחילה אל ההפסקה (בתור איום ואז מימוש).
מצאתי את זה מאוד מעניין אבל אם לא הייתי כל כך עייף (פיזית, נפשית, ספיריטואלית ובין אישית) בטח הייתי מוציא מזה יותר.
בשבוע הבא חצי יום מעקב אחרי תלמיד עם בעיות התנהגות וחצי יום אחרי תלמיד עם צרכים מיוחדים.
שכחתי להוסיף גם שהיום נגמר ב-3.30…. אבל כולל ארוחת צהריים.
חוץ מזה זה אחד מבתי הספר הכי גדולים באנגליה עם 1800 תלמידים ו250 מורים…
ומי ימשיך את הדור הבא?
ואני לתומי חשבתי שמורים הם חבר בטלנים בורים שלא עושים כלום משך 6 שעות בבצפר, ואח"כ באים הביתה וממשיכים לא לעשות כלום כל אחה"צ והערב, עד שהם מסיימים לא לבדוק את כל המבחנים ולא להכין מערכי שיעור ונופלים שדודים על משכבם.
מוזר.
אנשים אחרים שחושבים שזה קל?
וגם לא מתוגמל…
ובכל זאת, זה נותן טעם לקום בבוקר!
אולי זה הזמן לשאול אותך מה אתה עושה באנגליה ולמה זה קשור לתלמידים עם צרכים מיוחדים?
לא נראה לי שמישהו חושב או מרגיש שזה קל.
לדעתי זה צריך להיות חלק מהחברה שלנו, שמורה זה לא דבר רע, אלא חלק בלתי ניתן לשיעור מחיינו. צריך לחנך את החברה לחשוב אחרת…
גם אני…
באמת.
בעקרון אני לומד שנה שניה עיצוב גרפי אבל גם משתתף בתכנית סטודנטים שנותנת להיות אסיסטנט בחטיבת ביניים. מעין קדם תואר הוראה… או טעימה מחייו של מורה.
יש כל מיני משימות שאני צריך להשלים, כמו לראות איך מתחילים שיעורים, איך בודקים מבחנים, לראות איך מתנהגים ומלמדים תלמידים עם צרכים מיוחדים, וגם להעביר שיעור או שניים.
בסך הכל 15 יום במשך שני שלישים…
יש בזה משהו. זה נותן סיפוק לדעת שעזרת למישהו, שיש מצב שקידמת אותם, שנתת להם מהידע שלך…
אני חושבת שאתה צודק..אבל ככה זה אצל ילדים.. באוניברסיטה זה כבר הרבה פחות..אם חושבים שמורה הוא רע אז הוא כניראה באמת..:)..אבל זו באמת בעיה..:(