קשה לי להרגיש את זה מכאן.
אין לי טלויזיה, אין צפירה.
אין אנשים שנראים כאילו נורא נורא איכפת להם.
אין ילדים בחולצות לבנות שהולכים למסדר.
ֿאין טקס בבית ספר שלידי.
והדבר שאני חושב עליו יותר מכל ביום הזה
הוא כמה אנחנו סבלנו,
וכמה אנחנו לא רואים את מה שאנחנו עושים.
אני יודע שזה היום שמסמל את מה שהביא אותנו
היום שגרם למדינת ישראל לקום
וזה מעודד לדעת, שדברים מסויימים
נגרמים מדברים אחרים
שלא היינו רוצים שיקרו.
ואנחנו לא יודעים מה יקרה לנו
ומה קורה כשדוחפים את השכן שלנו
אל הפינה.
ומי יודע אם כמו בלון, הוא יתפוצץ,
ואנחנו נחטוף את כל ההדף.
הפנמנו את יום השואה,
עשינו את כל המלחמה לשלנו
לא משנה מה קרה לאחרים,
לפולנים, לרוסים, לסלבים
אנחנו נפגענו
ושוב,
אנחנו עושים את אותו דבר
לאלה שכביכול, לדעתנו,
נמצאים מתחתינו,
לא במובן של סוף מוחלט
אבל במובן של רצון ודחיפה
הריסה ולחיצה
אנחנו לא לבד
אוסטרליה
אינדונזיה
ניו זילנד, קנדה
דרום אפריקה
ארצות הברית
בריטניה ספרד
ֿטורקיה והרשימה
עוד ארוכה
הם כבשו ורמסו
הרגו והשחיטו
תרבויות שלמות
בשם החופש
הדמוקרטיה
הדת
היופי
האדמה
האוכל
תמיד אפשר למצוא סיבה
ואנחנו כדאי שנתחיל לחשוב
בשביל עצמינו וקרובינו
ולא להיות ילדים קטנים
לא לחשוב במונחים של עין
תחת עין
ושן תחת
שן
זה לא היה חוק שלנו.
לפעמים צריך לספוג ולשבת בשקט
לפעמים צריך לקום ולהגיד "לא".
בתור מדינה נשב בשקט,
ובתור תושבים נגיד "לא",
לכל הפגיעה באזרחים
חפים מפשע
לסגירה והריסה של מבנים
לאנשים שחיים בגיטאות
כאן כאן ממש קרוב אלינו
זה בשבילנו
זה בשביל כולנו
איפה היינו אנחנו לולא הם
ואיפה אנחנו בגללם?
אפשר לזכור ולא לשכוח
אבל אפשר בכל זאת
לסלוח
אין לך מושג עד כמה אני מזדהה אתך , על כל מילה ומילה שכתבת.
כשהייתי באוושויץ ובעיקר כשהייתי במיידאנק כל כך לקחתי את הדברים שונה מאשר שאר התלמידים שהיו איתי בקופה זו , כולם לוקחים את זה כמשהוא ציוני לאומני כל כך , אבל לא! אני הרגשתי שאני שם כי אני רוצה לדאוג שזה לא יקרה יותר לאף אדם! ולא משנה לי האומה , הלקח שלי הוא אוניברסלי - קוסמופוליטי, עמוק יותר , ……. ואם יותר לי לומר… אז אפילו נאור יותר.
אתה טועה
כמה מקסים, ככה נכון
אנחנו תמיד מתגאים בהיותנו ’עם נבחר’
לצערי אינני רואה זאת
כי עם נבחר היה נוהג אחרת בשכנים
ובגרים, ואחד כלפי השני
אולי.
כשכתבתי את זה הייתי בטוח שכולם יתקלו אותי. אני שמח לראות שיש אנשים שחושבים כמוני.
וגם - את הסברת את זה הרבה יותר יפה ופשוט ממני.
נכון, עם נבחר היה חושב יותר כמו שלמה המלך, בשביל הכלל השלם.
אבל כמו שכבר כתבתי פה פעם, אחרי ויכוח עם דתי, הם מאמינים שזה הכל בהתנהגותו של יהודי כלפי יהודי אחר.
אוח, כמה שכבר התקדמנו מאז. כמה שהעולם כבר מפסיק להיות לאומני והופך להיות "גלובלי". כמובן שצריך לשמור על הזהות התרבותית, החברתית, אבל לא המדינית-לאומית. זה מה שקורה באירופה. אין גבולות, אבל יש חידוד במגוון התרבויות.
הדברים שלך יפים ופותחים את הראש להרבה מאד כיוונים
לסלוח! זו מילה שמסמלת מצב מאד גבוה, גם במיקרו וגם במקרו. היא פותחת את התנאים הפנימיים והחיצוניים לשינויים
שבת שלום
יש כותרת לקטע?
מה אם אור לגויים?
זה גם חשוב לא?
דרך אגב כשאני נסעתי למחנות במסע של י"א זאת הייתה חויה אישית מאוד, אני נסעתי לא בשביל החינוך ללעולם לא עוד וכל זה, אלא נסעתי בשביל לראות איפה סבתא גרה ואיפה סבתא עברה את החוויות האלו
אני לא יכולה לסלוח.
צריך תזכורת?
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=24768&blogcode=506705
אני מאלה שרצח העם השפיע אליהם גם דורות קדימה. אני רק יכולה לקוות שהלקח נלמד וזה לעולם לעולם לעולם לא יקרה שוב.
אבל לא לסלוח על השלכה קולקטיבית של צלם אנוש, על רצח אדם רק כי הוא משתייך לגזע שונה.
צר לי.
נושא עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים…
לא דיברתי על לסלוח לנאצים. אפילו שאני לא חושב שהבנים שלהם אשמים…
דיברתי על השכנים שלנו, הפלסטינאים..
הסתכלתי לכאן ולכאן והחלטתי ללכת על הפרשנות הראשונית.
לגבי הסוגיה הפלסטינאית, דעתי ידועה.
הגיגים מרשימים, נוגעים ללב ולמוסר האישי והקולקטיבי
אפשר לפרסם גם בעיתון כדי שכולם יפנימו את תוכנם.
יום עצמאות שמח!
תהנה בסיביליה ותנסה לדבר ספרדית ולחשוב על המקור.
ביי