טוב, בעקרון רובם מגיעים בדקות הראשונות שלאחר הפרסום, משמע, הם מגיעים בעקבות אותו לוח בצידו השמאלי של העמוד הראשי… אז האם זה הזמנה או לא? ואם היתה לי אפשרות לחסום את זה, האם הייתי? ואני, כמו כל פאקצ מקצועי מדגיש את השם שלי… אז בעצם אני מזמין את אותם מלכלכי תגובות.
לכמה מהבלוגים החביבים עלי ביותר הגעתי דרך הדף הראשי. אז? זה אומר שהשארתי כל מיני הזמנות?
ראה, התופעה היא עד כדי כך חמורה, לדעתי, שאפילו ב"דיכאון בלוז", אחד מהבלוגים שהייתי מנויה עליו, בפוסט בו המשפחה מודיעה שכותב הבלוג התאבד, כתבה מישהי שהוא מוזמן לבלוגה.
תסלח לי, זה מעבר להכל. מעבר לחוסר נימוס, מעבר להכל. בהמיות.
אתה מזמין אותם לקרוא. אתה לא מזמין אותם להתנהג כמו פילים בחנות חרסינה (דימוי נכון? פיל לפחות חיה חמודה)
זה בעיה. יכול מאוד לראות שהם בכלל לא קוראים את הפוסט (במיוחד אם הוא כבד או ארוך או לא מגניב בצורה מסויימת), ונכנסים ישר להשאיר את ההודעה.
זה מן קטע כזה בימים אלה, להיות בעליו של בלוג, וכמה שיש יותר אנשים בבלוג אז הכותב שלו יותר מגניב (לפחות זאת אחת התאוריות שלי…) כשהייתי ילד זה היה מי שותה פחית קולה יותר מהר ואח"כ מי גונב יותר סמלים של מכוניות. אולי עכשיו זה מונה הכניסות.
זה אנשים מבוגרים או ילדים?
שמחה שחזרת
ואתה צודק לחלוטין
(מוזמן….. סתם !:))
הקטע הוא שהם מגיעים לבלוגים אליהם לא הוזמנו.
זה צדק זה?
בדרך כלל מדובר בנערות צעירות בגילאי 14-17.
וטוב לי לראות אותך כאן!
טוב, בעקרון רובם מגיעים בדקות הראשונות שלאחר הפרסום, משמע, הם מגיעים בעקבות אותו לוח בצידו השמאלי של העמוד הראשי…
אז האם זה הזמנה או לא?
ואם היתה לי אפשרות לחסום את זה, האם הייתי?
ואני, כמו כל פאקצ מקצועי מדגיש את השם שלי… אז בעצם אני מזמין את אותם מלכלכי תגובות.
לכמה מהבלוגים החביבים עלי ביותר הגעתי דרך הדף הראשי. אז? זה אומר שהשארתי כל מיני הזמנות?
ראה, התופעה היא עד כדי כך חמורה, לדעתי, שאפילו ב"דיכאון בלוז", אחד מהבלוגים שהייתי מנויה עליו, בפוסט בו המשפחה מודיעה שכותב הבלוג התאבד, כתבה מישהי שהוא מוזמן לבלוגה.
תסלח לי, זה מעבר להכל. מעבר לחוסר נימוס, מעבר להכל. בהמיות.
אתה מזמין אותם לקרוא. אתה לא מזמין אותם להתנהג כמו פילים בחנות חרסינה (דימוי נכון? פיל לפחות חיה חמודה)
אני פה תמיד ,רק שקטה לאאלה
זה בעיה.
יכול מאוד לראות שהם בכלל לא קוראים את הפוסט (במיוחד אם הוא כבד או ארוך או לא מגניב בצורה מסויימת), ונכנסים ישר להשאיר את ההודעה.
זה מן קטע כזה בימים אלה, להיות בעליו של בלוג, וכמה שיש יותר אנשים בבלוג אז הכותב שלו יותר מגניב (לפחות זאת אחת התאוריות שלי…)
כשהייתי ילד זה היה מי שותה פחית קולה יותר מהר ואח"כ מי גונב יותר סמלים של מכוניות. אולי עכשיו זה מונה הכניסות.
כמו שאתה יודע, פחות משנה לי כמות האנשים בבלוג ויותר חשובות לי התגובות של אלה שכן שם. כי את האנשים האלה אני מעריכה.
וזה שהם לא קוראים רק מעיד על הבהמתיות שלהם ועל מה שהכי חשוב בעיניהם: כניסות כניסות כניסות (ובמוחי אני רואה כלב בסוף מרוץ, עם הריור והלשון שבחוץ).
בלוג יפה מוזמן לשלי
P: