יש בזה משהו ייחודי לטייל לבד. הכל נעשה בקצב הרצוי לך ואין לעשות את הממוצע: הוא רוצה לשחות והיא רוצה ללכת למוזיאון, לדוגמא. אבל לא הכל ורוד ושמים תכלת בלבד, כי יש רגעים של בדידות ואפילו הספקתי לשאול יותר מפעם את השאלה הפשוטה: מה את רוצה לעזאזאל? לאן את הולכת בדיוק? מי צריך את כל זה? עוזבת את הנוחיות שלך, הסדר וההרגלים ויוצאת להרפתקאות. אבל, כן, ההרפתקאות והנגיעה בבלתי נודע, הבלתי צפוי, יש בזה משהו חדש, מרטיט ואפילו משכר וממכר.
אמא שלי ממשיכה את הטיול שלה בדרום מזרח אסיה, אחרי שהות קצרה בניו זילנד (לבקר את אח שלי).
לשמחתי (ובהשפעתי) היא התחילה לספר את החוויות בבלוג שלה, והיא מספרת אותם באותה צורה שהיא כתבה את הספר שלה - מציירת עם המילים תמונה מקסימה של מה שהיא רואה, ואיך שהיא רואה את זה.
מומלץ מאוד.
עדכון:
עכשיו גם יש תמונות