קו אדום

והספר הזה נותן לי הרגשה כאילו הוא כתוב במיוחד בשבילי.

כאילו כל מה שכתוב בו מכוון אלי ומנסה להגיד לי משהו.

אני עדיין לא יודע מה זה מנסה להגיד ולאן זה יקח אותי בסוף, אבל אני מרגיש שמשהו קורה לי תוך כדי הקריאה של הספר הזה. כאילו אני משתנה או מבין דברים שהייתי צריך להבין בעצמי. זה מזכיר לי דברים שקרו לי ושכחתי מהם. זה מעלה בי זכרונות, זה מעלה בי נשכחות, זה מראה לי דברים שתמיד חשבתי שצריכים לקרות לי והם קורים לגיבורים בספר הזה. ואני לא מתכוון לדברים פיזיים. אלא לדברים מנטליים לחלוטין. זה לא משנה אם הסיפור בספר שונה לחלוטין מהסיפור-חיים שלי, אבל החוויות שהגיבורים בסיפור חווים, מזכירים לי משהו שאני לא יכול להגדיר בוודאות, אבל אני מרגיש מחובר אליו.

אני מרגיש שהספר הזה מדבר על שינויים מנטליים פתאומיים, פתיחת האני למקום אחר, ושינוי העצמי. זה מרגיש לי מוזר. אבל זה מרגיש קשור. כאילו הייתי צריך לקרוא את הספר הזה בזמן הזה.

אני לא יודע למה בדיוק אני כותב את זה עכשיו, אבל מרגיש לי צורך להוציא את זה.