למה לפעמים יש דברים שפתאום לא רוצים לקרות?
הרגע רציתי לרשום משהו על The Passion of the Christ.
פעמיים רציתי לרשום משהו על זה ופעמיים משהו קרה.
פעם ראשונה היתה הפסקת חשמל (אין לנו חשבון חודשי, אנחנו אמורים למלא בכסף כל כמה זמן עם כרטיס מגנטי, ושכחנו להכניס" כסף אז נכבה החשמל).
פעם שנייה, האתר נחסם, לא נתן לי לשמור את זה, ושלחצתי BACK זה כבר לא היה רשום.
רשמתי כל מיני דברים. דעות על הסרט, מה קורה שם וגם דיעות שלי על ישו…
משום מה משהו לא רוצה שאני ארשום את זה כאן.
ארכיון למרץ, 2004
יש לי בעיית תקשורת קלה.
לא טוב בלתקשר עם אחרים. במיוחד לא אנשים חדשים.
לא יודע על מה לדבר. לא זורם בשיחות.
אומר דברים משונים. לא קשורים. מחייך לעצמי.
צוחק קצת.
בדרך כלל אני לא מרגיש שייך.
לא מסוגל להתחבר.
אינטראקציות עם אנשים זה דבר קשה.
אין דבר יותר מסובך למוח לבצע. במיוחד במסיבות.
בוחנים את האנשים. את ההתנהגות. את המילים.
מחפשים רמזים. במיוחד אצל המין הנשי.
צופים מהצד. משתתפים במחזה.
משהו עבר עלי בשנים האחרונות.
אני לא אותו דבר.
אני לא יודע מה קרה או איפה.
אבל אני מרגיש לפעמים כמו ילד. כאילו אני התאפסתי בשלב מסויים, איבדתי את כל תהליך החיברות, ועכשיו אני צריך ללמוד מחדש את כל הדברים שבדרך כלל לומדים כשצעירים.
את כל האינטראקציות הנכונות עם העולם.
לאיפה זה הלך? ולמה?
זהו. מחר בלילה.
לא נשאר עוד הרבה זמן.
אני כבר לא יכול לחכות.
צריך לארגן תיק. צריך לעשות קניות אחרונות.
אוף, לא חשבתי על מתנות.
אין לי כח לשטויות האלה.
רק רוצה כבר להיות על מטוס,
לאכול את הארוחה הצמחונית.
לבקש עוד בלאדי מרי מהדיילת….
אין לי בעיה עם מטוסים או עם טיסות.
פעם ראשונה שטסתי היה כשהייתי בן 3 חודשים.
כן… קצת מוקדם, הייתי אומר.
אבל ההורים החליטו שזה הזמן לחזור לארץ.
אז חזרנו לארץ.
ואז אני חיכיתי, סיימתי את הדברים ההכרחיים (תיכון)
והלא הכרחיים (צבא),
וחזרתי בחזרה.
אבל מתגעגעים.
רוצים לחזור הביתה.
לאמא. לאחי. לחברים. לים.
אבל רק לחופשה.
לא יותר. לא כרגע.
אולי יותר מאוחר.
אולי כשנקים משפחה.
או אם נבנה בית…
nobody likes nothing
i certainly wish with all my heart that it did not exist
but wishing is not enough
we live in the real world where nothing does exist
we cannot just disinvent it
nothing is not comprehensible
neither you nor i have any hope of understanding just what it is and what it does
it is hard to know if nothing is actually nothing
and thus difficult to know if a policy of doing nothing is successful
nothing
however effective it may have proved up to the present
can hardly continue to do so indefinitely
if i had to choose
between the continued possibility of nothing happening
and of doing nothing
i would unquestionably choose the latter
or the former
we will not hesitate to carry out what has been threatened
this is not over until absolute unconditional surrender
and complete meeting of all demands
there will be no further warning whatsoever
airstrikes are imminent
by radiohead, 2000
סקר קטן בעניין:
למה, לדעתך…..
א. …גברים אוהבים להסתכל על פורנו (סרטים, מגזינים, אתרי אינטרנט)?
ב. …נשים מעדיפות (במקום פורנו) להשתמש בעזרים פיזיים (ויברטורים)?
ג. …רוב הגברים (הסטרייטים) לא משתמשים בעזרים אלה?
ד. …רוב הנשים אינן אוהבות להסתכל על פורנו?
ה. …חנויות סקס פונות לנשים בימינו יותר מאשר לגברים?
(אפשר לענות בשם בדוי).
בא לי להיות כבר בארץ.
בא לי לשבת על החוף בלי לחשוב על כלום.
לכבוד סדר פסח, ולכבוד העובדה שעוד מעט אני בן רבע מאה, אני עושה קצת סדר בראש ובוחן מי אני ומה אני חושב.
בקצרה:
יש לי דעה על כל דבר. אני סוציאליסט מרקסיסט שמאמין באנרכיה דמוקרטית. אני לא אוכל בשר מרצון, אבל אוכל דגים. לא אוכל מאכלי ים כי לא בא לי, למרות שזה טעים. פעם בשנה בסביבות פסח אני בוחר להשבר ואוכל קצת עוף ואולי אפילו כבש בסדר. אני מאמין שלאכול בשר זה לכבוד מאורע מיוחד, ולא כל יום. אני משתדל לא לקנות מוצרים של חברות גדולות. אני לא קונה מוצרים של חברות שעושות ניסויים בבעלי חיים (חוץ מחברה אחת, כי הם הפסיקו זמנית). אני לא פוחד מהמוות. אני חושב שהוא בלתי נמנע ואני מקבל את זה. אני מאמין באלוהים אבל לא חושב שצריך לעבוד את זה. אני חושב שהכל זה חלק מאלוהים, ובעצם, הכל ביחד מרכיב את זה ויוצר את זה. אני מאמין בגילגול נשמות ובקארמה. אני חושב שלכל אחד יש מטרה בעולם. אני עוד לא גיליתי את שלי. אני אוהב ללמוד דברים חדשים. אני מעדיף לראות תכנית טבע מאשר FTV. אני אוהב דברים שגורמים לי לחשוב או ליצור. אין לי כח למערכת יחסים אבל מרגיש צורך באחת באופן סיסטמטי. לפעמים אני לא חושב שאני כשרוני בכלל ולפעמים אני חושב שמאוד. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי. מעולם לא גדלתי עם אבא בבית. אני מעשן כמו קטר ומשתדל לא לגעת בסמים. אני אוהב לשתות (אבל לא אלכוהוליסט). אני חושב שצריך לנסות הכל לפחות פעם אחת. אבל לא להגזים. אני פוחד מלרשום פרטים על עצמי באינטרנט. אני מאמין בתאוריות קשר מסויימות. אני חושב שיש לי פיצול אישיות מסווה. אני חושב שמספיק. בנתיים.
כשאני מסתכל על זה בקריאה חוזרת אני רואה שלא רשמתי הרבה על עצמי. רשמתי על האמונות שלי, המחשבות שלי. אבל לא הרבה על עצמי. אני מניח שקשה לי להכנס לזה. את הדברים שרשומים כאן כל מי שמכיר אותי יודע. אני מרגיש מחסום מסויים בראש שלי כשאני רוצה להכנס קצת יותר עמוק.
אולי זה קשור לעובדה שזה פתוח וחופשי כאן באינטרנט. אני לא מרגיש חופשי ופתוח בכל הדברים.
אין לי כח לאנשים. נמאס לי מכולם.
מקודם חזרתי מכוס קפה עם מרסל בבריק ליין.
קודם כל הוא מתקשר אלי ב- 9 בבוקר בשביל ללכת איתו לשם…. איזה מן דבר זה? לא עניתי עד ההתקשרות השלישית ב- 10…. אז מה אם הוא ער? גם אני צריך להיות? אז מה אם משעמם לו….
הלכנו לקופי@בריק ליין. שתיתי קפה פילטר. אין לי הרבה כסף, אני מנסה לחסוך ותה יש לי בבית. אז שותים פילטר מה יש?
סתם פטפטנו, הוא הראה לי את העבודות שהוא מכניס לפורטפוליו. הוא בא עם הלפטופ כי יש שם איירפורט ואינטרנט מהיר בחינם. עבודות יפות, מאוד שוויצריות. נקיות כאלו. אצלי זה לא ככה. ואז הוא התחיל להוריד שירים של בריטני ספירס והכריח אותי לשמוע אחד, כדי לשמוע כמה שזה טוב…. טוב, אז זה לא כזה טוב. זה נשמע כמו השיר הקודם שלה, וזה שלפני זה. וגם ההוא, וקצת כמו מדונה, וקצת היפ הופ וסמפל של משהו הודי וכינורות. נו בטח חייבים להכניס הודי עכשיו בכל מקום.
אז הוא התחיל להוריד איזה סרט כחול עם שחקני כדורגל…. לא ראיתי. לא רוצה לראות. תודה. מספיק לי לשמוע על החוויות, שלפעמים מתוארות בגירסה יותר מדי גראפית לטעמי.
אפילו אם זה מעניין לפעמים, רק בשביל הגיוון.
עוד כוס מים וסיגריה. נגמרה ההורדה ואז עוברים בחנות הבייגל (של יהודים ופתוחה 24 שעות), פותחים את הבוקר עם גבינה וסלמון. אומרים שלום וקובעים להפגש בערב. יש work in progress של תלמידי שנה שלישית בנוטינג היל ארטס קלאב. חייבים ללכת. אולי נמצא איזה פנטזיה קטנה לחופש. איזה תלמידה שלא היתה לי הזדמנות להכיר…
חוצמזה צריך את כוס הבירה היומית (כבר כמה ימים שלא שתיתי).
אני מאמין שעכשיו זה עובד.
(תודה תראזי על העצה, אבל דיר בלאק, בתנאי שזה עובד…)
אז יאללה, תעשו סיבוב, תבדקו ותודיעו לי.
תהנו מהתמונות השוות. כל הזכויות שמורות (לי, לרויטרס, לדיסני ולזה עם ההוקסטון-פינס על הראש).
בתודה. זוריק (בונה אתרים נלהב שלא כל כך מצליח בתפקידו)