ארכיון לאפריל, 2005

הסתגלות

האפשרות למחות
לעשות, לשנות
לשחק עם המילים
לערבב את הצבעים
להקשיב לקולות
לקבל קצת מכות
לבדוק העניינים
במראה
לעצום את העיניים
מולך
לפתוח את היד
להרגיש את הכל נופל
להסתכל בלי לקבל
להסתגל

עם כל מה שיש
בוכה בלי דמעות
לא מחפש
מה יכול להיות
מעדיף את האמת
על פני השקריות
רוצה לנקום
את נקמת הטבעיות
נכנע לסדר העולם החדש
בלי הרבה מקריות
ומקווה למצב של פוסט
אפוקליפטיות

עם אפשרות למחות
לעשות, לשנות
משחק עם המילים
מערבב את הצבעים
מקשיב לקולות
מקבל קצת מכות
בודק העניינים
במראה
עוצם את העיניים
מולך
פותח את היד
מרגיש את הכל נופל
מסתכל בלי לקבל
מסתגל
מסתגל

קטע זמני

ובמידה שהייתי רוצה שזה יקרה
אני יודע שיש מצב שזה לא
ובמידה שבא לי להרגיש
בא לי לגרום לזה לעבור
ובמידה שהייתי רוצה שזה יבוא
ככה אני רוצה שזה ילך

איך שאני אוהב
ואיך שאני שונא
כמה שאני מתרגש לפני
וכמה שאני מאוכזב אחרי
אולי יותר מעוניין בה
ואולי יותר שהיא תהיה מעוניינת בי

בלי כל העניינים האלה שמטרידים את מוחינו
בלי כל הגזרות שהטילו עלינו
בלי ההבדלים ומה שצריך לעשות
בלי התרגילים והדרכים לחיות
בלי המכות וכל שאר הכאבים
בלי משחקים ובלי תחכומים

ובמידה והייתי יכול
הייתי עכשיו איתה
במידה והיא היתה רוצה
היא היתה יותר מגיבה

וכמה שהיא משחקת
אני רוצה יותר
וכמה שאני מעוניין
היא בורחת מהר

איך זה תמיד קורה
שיש מין סוג של חיבור
ואיך זה תמיד חוזר
שהזמן לא מוצא סידור

ואי אפשר לדעת מה יקרה
מה הנתונים ומה במחזה
אי אפשר אפילו לנסות להבנה
את מה שהדמיון הופך לדיעה

אולי מחר זה יתבהר
ואולי יהיה בכלל קטע אחר

Bhagwan Shree Rajneesh - aka Osho


Everyone thinks that they like freedom; everyone thinks that they are endeavouring for freedom - in this world and in "that world" also.
"We want Moksha (Liberaton): we want to be freed from all limitations, from all slaveries.
We want to be totally free," they say. But… man is afraid of freedom.
We want, we go on saying that we want, we go on convincing ourselves that we want, but deep down we are afraid of freedom.

We do not want!

Why? Why this duality?



נלקח מ-The Book of the Secrets

להיות מורה…

זה בכלל לא קל.

ה ת ע ו ר ר ו ת

בסוף השבוע הזה אני מסיים את שנתי ה-25.
בשבילי, כמו גם בשביל אבותינו המקראיים, חודש ניסן הוא ראש השנה, ואני באמת מרגיש כאילו שנה חדשה מתחילה בי.
שנה של התפתחות וגדילה.
שנה של הבנה.
שנה של התעוררות.

הייתי רדום עד עכשיו.
הייתי ילד קטן, תינוק, שלא בטוח ולא יודע,
מופתע מכל דבר הסובב אותי,
לומד את הדברים מחדש, את הטבע, את האדם,
את מהות היחסים בין האנשים.
ביני לבין עצמי.

עכשיו אני כבר כמעט מוכן.

סופ"ש בסומרסט, חלק ב'




















סופ"ש בסומרסט, חלק א'

לפעמים, כששוהים כמה ימים עם חברים בטיול או בתנאים לא רגילים מתגלים דברים שלא ידענו עליהם קודם.

במקום לקרב בין האנשים, זה יכול לגרום להם להתרחק.